חוקי משחק הפוקר

חמש דקות ללמוד, חיים שלמים להתמקצע: חוקי הפוקר טקסס הולדם

קל מאוד ללמוד את חוקיו של המשחק הפופולארי בעולם. כך תוכלו לשחק נו לימיט טקסס הולדם עוד הערב – ועוד כמה וריאציות של פוקר

אחד הדברים שהופכים את טקסס הולדם למשחק הכה מסעיר שהוא, הוא שמדובר במשחק מורכב מאוד עם חוקים פשוטים מאוד. גם אדם שמעולם לא שיחק באף וריאציה של פוקר, יכול תוך כמה דקות להבין כיצד מתנהל משחק הולדם. להתמקצע במשחק? הו זו כבר תורה בפני עצמה. אחד המשפטים השחוקים ביותר לגבי טקסס הולדם אומר שלוקח חמש דקות ללמוד, וחיים שלמים להתמקצע בו – דורות של שחקנים המקדישים את חייהם לשיפור והתקדמות במשחק מיישמים זאת הלכה למעשה.

סרטון הדמייה:

טקסס הולדם הוא הווריאציה הפופולארית ביותר של משחק הפוקר כיום. ההיסטוריה שלו מעורפלת למדי, אבל על פי בית המחוקקים של טקסס – הוא נולד בעיר רובסטאון שבמדינת טקסס בתחילת המאה ה-20. הוא הובא ללאס וגאס בשנות ה-60 על ידי שחקן הפוקר המקצועני קורקי מקורוקוודייל וצברה פופולאריות בזכות חבורה של שחקנים טקסניים ביניהם דויל ברונסון האגדי שגם היום כשהוא בן 85 ניתן לתפוס בתוכניות הפוקר השונות עם כובע הקאובןי המפורסם שלו.

איך משחקים פוקר (טקסס הולדם) – מהלך המשחק:

המטרה בהולדם היא להיות בעל היד החזקה ביותר על פי דירוג הידיים שיפורט בהמשך או לחלופין להיות השחקן האחרון עם יד "חיה", אחרי שכל יתר השחקנים קיפלו את ידיהם. בפוקר אין מקום שני – רק השחקן בעל היד הטובה ביותר זוכה בכל הקופה. רק במקרה שבו יש תיקו בין שני שחקנים או יותר על המקום הראשון (משמע הידיים שלהם בעלות ערך זהה) – הם מתחלקים בקופה.

משחק הולדם נערך סביב שולחן בו יושבים 2 עד 10 שחקנים. לכל מיקום בשולחן ישנו שם. השחקן שאצלו נמצא הכפתור מכונה Button (או Dealer בחלק מהמקומות, ובישראל ישנה נטייה גם לכנות אותו "דולי"), ומשמאלו יושבים הסמול בליינד והביג בליינד להם חלק חשוב בסבב ההימורים הראשון ועל כך נרחיב בהמשך. משמאל לביג בליינד נמצא השחקן המכונה Under The Gun, והשחקן שמשמאלו נקרא Under the gun + 1. שני השחקנים הבאים מכונים Middle Positions, ומיד אחריהם מגיע השחקן המכונה High Jack, משמאל ל-High Jack יושב ה-Cutoff ומשמאלו ה-Button.

בתחילת כל יד, השחקנים שבסמול בליינד ובביג בליינד מציבים הימורי חובה, אלו הימורים שהם מחויבים לשים עוד לפני שחולקו להם קלפים – הרציונל שעומד מאחורי זה הוא למנוע משחק שמרני מדי. אלמלא היו הימורי חובה, השחקנים פשוט היו משחקים אך ורק את הקלפים החזקים שלהם.

גובה הימורי הבליינדים משתנה ממשחק למשחק – ולרוב הוא זה שמכתיב את גובה הסכומים בהם יתנהל המשחק. במשחקים חבריים בישראל הבליינדים לרוב נעים בין 0.5 שקל לסמול בליינד ושקל לביג בליינד, למשחקים של 5 שקלים לסמול בליינד ועשרה שקלים לביג בליינד.

בטלוויזיה ובאינטרנט תוכלו לצפות במשחקי היי סטייקס בהם הבליינדים מגיעים לסכומים גבוהים מאוד של 400-800 דולר ואפילו יותר. במשחקים כאלו בכל יד מתגלגלים סכומים עצומים שיכולים להגיע למאות אלפי דולרים ואף מיליונים.

לאחר שהבליינדים הציבו את הימורי החובה, הדילר מחלק שני קלפים לא גלויים לסמול בליינד וממשיך לחלק עם הכיוון השעון כשהביג בליינד הוא האחרון לקבל קלפים. הקלפים הללו מכונים קלפי הכיס.

עם סיום חלוקת הקלפים, מתחיל סבב ההימורים הראשון – הראשון להמר בסבב ההימורים הראשון הוא השחקן המכונה Under The Gun. למהמר הראשון יש שלוש אופציות: Fold – לקפל את קלפיו, להחזיר אותם לדילר ולא לקחת חלק ביד, Call – להשוות את סכום הימור החובה של הביג בליינד (מכונה גם limp – לצלוע לקופה) ו-Raise – להעלות את גובה ההימור של הביג בליינד לפחות פי שניים.

השחקן הבא להמר הוא השחקן משמאל ל-Under The Gun (להזכירכם הוא מכונה Under the gun + 1), גם אם השחקן שלפניו ביצע Raise (העלאה), הוא יכול לבצע העלאה נוספת – וכמובן שגם לו יש את האופציות של השוואה (Call) או קיפול (Fold).

אחרי שהסתיים סבב ההימורים בשולחן כשכל השחקנים קיבלו את האופציה להמר, הדילר חושף במרכז השולחן שלושה קלפים גלויים, אלו הם קלפי הקהילה, קלפים בהם כל השחקנים יכולים להשתמש כדי להרכיב את היד שלהם. שלושת הקלפים הראשונים שנחשפים מכונים פלופ (Flop).

מיד לאחר חשיפת הפלופ נערך סבב הימורים נוסף במתכונת דומה לסבב הראשון – רק שהפעם השחקן הראשון לדבר הוא הסמול בליינד ומשם ממשיכים לפי כיוון השעון.

עם סיום סבב ההימורים השני, הדילר חושף קלף קהילה נוסף – זהו הקלף המכונה טרן (Turn). לאחר חשיפתו מתבצע סבב הימורים נוסף במתכונת זהה לסבב ההימורים השני ובסיומו נחשף קלף הקהילה החמישי והאחרון המכונה ריבר (River).

לאחר חשיפת הריבר מתבצע סבב ההימורים האחרון. אם לאחר הסבב עדיין נותרו שחקנים שלא קיפלו את ידיהם, מתבצע שלב חשיפת הקלפים המכונה שואודאון (Showdown). בשלב זה השחקנים חושפים את הקלפים שחולקו להם בתחילת היד ובעל היד החזקה ביותר הוא שזוכה בקופה.

השחקן הראשון לחשוף את קלפיו במהלך שואודאון הוא השחקן האחרון שהימר בסבב ההימורים האחרון. אם לא בוצעו כלל הימורים בסבב ההימורים האחרון, החשיפה מתבצעת לפי סבב התורות המקורי.

קביעת בעל היד הטובה ביותר נעשה על פי דירוג הידיים הבא (מהיד החלשה לחזקה ביותר):

קלף גבוה – אם אף שחקן לא מחזיק בצירוף מהמפורטים מטה, בעל הקלף הגבוה ביותר זוכה בקופה. אס בטקסס הולדם נחשב לקלף הגבוה ביותר.

זוג –  שני קלפים מאותו הסוג – למשל שני מלכים.

זוגות (מכונה גם זוגיים) – שני זוגות מאותו הסוג, למשל שני מלכים ושתי תשיעיות.

** בא לכם להתחיל לשחק טקסס הולדם באינטרנט? ♣️♠️♥️♦️  כנסו למדריך המלא על פוקר אונליין ברשת – כאן.

שלישייה (מכונה גם טריפס או סט אם שניים מהקלפים המרכיבים אותה הם קלפי הכיס שלך) – שלושה קלפים מאותו הסוג, למשל שלושה מלכים.

רצף (מכונה גם סטרייט, קנטה) – חמישה קלפים בסדר עולה, למשל 7,8,9,10, J

צבע (מכונה גם פלאש) –  חמישה קלפים מאותה סדרה, למשל 6, 10, J, Q, 2 כשכולם לבבות.

פול האוס (מכונה גם boat) – שלישייה וזוג, למשל שלושה אסים ושני מלכים.

רביעייה – ארבעה קלפים מאותו הסוג, למשל ארבעה מלכים.

סטרייט פלאש – חמישה קלפים בסדר עולה מאותה סדרה, למשל: J-8-9-10-J שכולם תלתנים.

רויאל פלאש – 10 עד A בסדר עולה מאותה סדרה.

עוד וריאציות של פוקר:

אומהה – אומהה נחשבת לווריאציית הפוקר השנייה בפופולריות בעולם וגם בישראל היא צברה קהל מעריצים לא קטן. באומהה בניגוד להולדם מחולקים לכל שחקן ארבעה קלפי כיס. עם זאת את היד הוא יכול להרכיב משני קלפי כיס שלו (לא פחות ולא יותר) ומשלושה קלפי קהילה. עוד הבדל מהולדם, הוא שבניגוד להולדם המשוחק כיום כמעט תמיד בשיטת נו-לימיט (אין הגבלה על גובה ההימור), באומהה נהוג לשחק פוט-לימיט, הגבלת הימור לגובה הקופה.

סטאד – בעבר הרחוק, סטאד היה וריאציית הפוקר הפופולארית ביותר. בסטאד אין בליינדים – וכל השחקנים מציבים הימור חובה בתחילת היד. הדילר מחלק לכל שחקן שני קלפים לא גלויים וקלף אחד חשוף. בעל הקלף החשוף הנמוך ביותר מחויב להציב את מה שמכונה ה- Bring in, הימור חובה נוסף בגובה נמוך והוא זה שמתחיל את סבב ההימורים – סטאד לרוב משוחק בשיטה של פיקסד-לימיט, שבה גובה ההימור מוגבל. בסיום סבב ההימורים, השחקנים יקבלו קלף חשוף נוסף וייערך עוד סבב ההימורים, הרוטינה הזו תמשיך לעוד שני סיבובי הימורים בהם השחקנים יקבלו קלף חשוף ולסיבוב הימורים אחרון בו הם יקבלו קלף לא גלוי. המטרה היא להרכיב משבעת הקלפים שקיבלת (ארבעה חשופים ושלושה לא חשופים) את יד הפוקר החזקה ביותר, כשכמובן אתה יכול להשתמש רק בחמישה קלפים.

ראז – ראז מאוד מזכיר סטאד באופן המשחק, רק שהמטרה שלו היא הפוכה לגמרי – ליצור את היד הגרועה ביותר. אס נחשב בראז כקלף נמוך וסטרייטים ופלאשים אינם נחשבים, ולכן היד החלומית בראז היא A-2-3-4-5 (חמשת הקלפים הנמוכים ביותר בחפיסה, וכאמור סטרייט אינו נחשב נגדך בראז).

לחוקי וריאציות נוספות של המשחק תוכלו לצפות בסרטונים הבאים:

https://www.youtube.com/watch?v=RP3pUDDfLXY – חוקי אומהה.

https://www.youtube.com/watch?v=2kIiy2u3bUg  – חוקי 7 card stud

https://www.youtube.com/watch?v=Ufb6fykVf9s  – חוקי Razz

איך מתנהל טורניר פוקר?

טורניר פוקר הוא הפורמט התחרותי של פוקר – בניגוד למשחקי קאש, בהם השחקן כביכול יכול לקום מתי שמתחשק לו – בטורניר עליו לשחק עד להדחתו. המשחק עצמו זהה למשחק הפוקר הרגיל, אבל הפורמט שונה בתכלית ומצריך אסטרטגיה ייחודית בעיקר בחלקים המאוחרים שלו.

בטורניר פוקר כל השחקנים משלמים מחיר השתתפות. באינטרנט ניתן למצוא טורנירים במחיר השתתפות של 0.50 סנט, ומאידך בשנה שעברה למשל נערך בלאס וגאס טורניר פוקר לכרישים הגדולים של המשחק במחיר השתתפות של מיליון דולר. מחיר ההשתתפות הוא שמכתיב את גובה הפרסים בטורניר. מתוך מחיר ההשתתפות, הבית לרוב לוקח חתיכה מסוימת כעמלה ושכר לדילרים ולצוות – כשיתר הכסף הולך לקופת הפרסים של הטורניר.

בטורניר פוקר כל השחקנים מתחילים עם ערמת צ'יפים זהה – לצ'יפים הללו אין ערך כספי, זאת בניגוד למשחק קאש בו צ'יפ של דולר אכן שווה דולר. המטרה בטורניר פוקר היא פשוטה – לשרוד. כל עוד יש לך צ'יפים אתה במשחק, ברגע שאזלו לך הצ'יפים אתה מודח מהטורניר. בחלק מהטורנירים תוכלו עד לשלב מסוים להיכנס מחדש לטורניר עם ערמה התחלתית בתמורה לתשלום של מחיר השתתפות נוסף. ישנם טורנירים בהם מתקיים Add-On – נקודה מסוימת במשחק שבה השחקנים יכולים במחיר שנקבע מראש לקבל תוספת לערמת הצ'יפים שלהם.

השחקן המנצח בטורניר מסיים למעשה עם ערמות הצ'יפים של כל השחקנים שהתחילו את הטורניר, אבל הוא לא היחיד שיזכה בכסף. 10-15% (ולעיתים יותר  או פחות בטורנירים מסוימים) השחקנים שנותרים אחרונים בטורניר זוכים בפרסים כספיים ההולכים וגדלים על פי המיקום הסופי של השחקן.

עוד הבדל מהותי מקאש, הוא שבטורניר גובה הבליינדים עולה באופן שיטתי אחת לזמן קבוע. עלייה בבליינדים מכונה שלב. אורך השלבים משתנה מטורניר לטורניר – והוא זה שמכתיב בסופו של דבר את אופי המשחק בטורניר.

טורנירים בהם השלבים עולים בתכיפות גבוהה מכונים טורנירי טורבו ובהם תוך זמן קצר יחסית רוב השחקנים יהיו עם ערמות קצרות וייאלצו לבצע מהלכים רבים של אול-אין (הימור על כל הצ'יפים שנותרו להם). ככל שהטורניר מהיר יותר, כך אלמנט המזל בו משמעותי יותר.

ככלל, בפוקר חי טורנירי טורבו הם טורנירים בהם אורך של כל שלב נע בין 10-15 דקות, בטורנירים במהירות בינונית השלבים הם בני 20-30 דקות, ובטורנירים עם מבנה איטי ועמוק השלבים עולים אחת ל-40-120 דקות.

בפוקר אונליין, בטורניר טורבו השלבים יעלו אחת ל-3-5 דקות, בטורנירים בינוניים הם יעלו אחת ל-8-10 דקות ובטורנירים איטיים יעלו אחת ל-12-15 דקות.

כמות המשתתפים בטורניר פוקר משתנה. ישנם טורנירים של שולחן אחד (מכונים גם סיט-אנד-גו) וישנם טורנירי מרובי שולחנות שיכולים להגיע לאלפי שחקנים. באליפות העולם בפוקר האחרונה השתתפו 7,874 שחקנים. בגלל ריבוי השחקנים טורנירים יכולים להיות לעיתים ארוכים מאוד ולפעמים נמתחים על פני מספר ימים. ­­­